העדויות המחקר הפסיכולוגי ברורות: כאשר ילדים מופרדים מהוריהם, זה יכול להיות ליצור השלכות טראומטיות על חייהם של הילדים לאורך כל חייהם .
אבל ההתקשרות היא הרבה יותר מתחושה - על פי מחקרים בכיוונים נוכחיים במדעי הפסיכולוגיה, זהו מונח מטריה הקריטי להתפתחות לאורך כל תוחלת החיים.
קשר ההתקשרות בין אם לילדה נוצר לראשונה ברחם, שם התגלה כי עוברים מפתחים תגובות מועדפות לריחות אמהיים ולצלילים שנמשכים לאחר הלידה, מסביר מירון הופר, שהיה מנהל מכון סאקלר לפסיכולוגיה התפתחותית ב- אוניברסיטת קולומביה עד פרישתו בשנת 2011. תהליכי למידה המהירים המוקדמת אלה נמשכים בשלב ההתפתחות של הילוד, בו ילדים מתחילים לזהות את פניהן וקולותיהן של אמם.
מכאן ואילך, פרידה מהאימהות המוקדמת יכולה לגרום לסדרה של תגובות רגשיות טראומטיות במהלכן הילד עוסק בתקופה חרדתית של שיחות והתנהגות חיפוש פעילה ולאחריה תקופה של היענות התנהגותית יורדת.
במחקר שנערך על חולדות תינוקות, הופר מצא כי התנהגות זו הייתה במידה רבה תגובה לאובדן החום שילד מקבל באמצעות מגע גוף, חומרים מזינים ואינטראקציות פיזיולוגיות אחרות עם אמו. בעוד שהופר הצליח לנרמל את מחזורי הלב וה- REM-שינה של חולדות בילודים במעבדה שלו בכך שהוא סיפק להם חום מלאכותי, גירוי מישוש (למשל ליטוף אותם עם מברשת צבע) וחלב בשפע, מחקר זה לא עשה זאת, הוא כותב , להסביר את תפקידן של התנהגויות ברמה הגבוהה ביותר כמו הדדיות, חיקוי, התאמה ומשחק בקשר בין אם לילד.
"במחשבה על ההשלכה של ממצאים אלה על תינוקות אנושיים, ניתן להניח שסוגי ויסות אימהיים פשוטים אלו יימצאו בשלב מוקדם של תקופת הלידה של התינוק, אך בקרוב יחשבו אינטראקציות עדינות ומורכבות יותר", כותב הופר.
הופר ועמיתיו בדקו גם את השפעת ההפרדה על חולדות בגיל ההתבגרות והבגרות. כאשר הועברו לתקופה של אי-ניווט בת 24 שעות, נמצא כי 80% מהחולדות המתבגרות שהוסרו מאמהותיהן לפני הגמילה מתפתחות כיב בקיבה בתגובה ללחץ. חולדות שגדלו בדרך כלל לא חוו כיב כלל. באופן בלתי צפוי, אותם חולדות הנגמרות מוקדמות היו פחות פגיעות לכיבים בבגרותם, כאשר כ- 50% מהחולדות שגדלו בדרך כלל חוו כיב, מה שמצביע על כך שהם עשויים להיות פחות מגיבים למתח עם הגיל.
למרות שמערכות יחסים אנושיות מורכבות יותר מאלה של מכרסמים, המחקר מצביע על כך שנסיגת התמיכה האימהית בשלב מוקדם של חייו של ילד יכולה להביא למספר השלכות פיזיולוגיות והתנהגותיות שעשויות לתרום לדפוס פגיעות מורכב ומשתנה לאורך אורך החיים, אומר הופר .
"נראה כי וריאציות בתכונות של מערכות יחסים בין אם לתינוק בין בני אדם הם בעלי שורשים ביולוגיים עמוקים בצורה של יכולתם לעצב את התגובות הפסיכולוגיות והביולוגיות של הילדים לסביבתם - השפעות המשתרעות עד לבגרות", הוא כותב.
להלן לינק לכתבה לא מתורגמת https://www.psychologicalscience.org/publications/observer/obsonline/how-mother-child-separation-causes-neurobiological-vulnerability-into-adulthood.html?fbclid=IwAR2hqEqwQzWUGeWnazssqOvVWEXVuaZxkB663YfmEg13tXw5RDC2ks2sBTU